זרם ביוגה כפי שמורה אותו אורית סן-גופטה, ממשיכה במסורת של קרישנהמצ׳ריה.
בלב התרגול חתירה לבהירות פנימית המתגלה דרך התנסות ופעולה. השם ויג׳נאנה מופיע בכתבי היוגה בשפה סנסקריט העתיקה ומבטא אוסף משמעויות בינהן: הבחנה, זיהוי, מדע, ידיעה, הבנה, מיומנות, אומנות. האימון מורכב מישיבה שקטה, נשימות, מתנוחות היוגה ומלימוד טקסט.
ישיבה שקטה
הבסיס לטיפוח תודעה שקטה ורחבה הוא מדיטציה. איכות התודעה מוקרנת גם בעת ביצוע תנוחות היוגה וברתרגול הנשימה, ולכן ההנחייה הראשונית "פשוט לשבת" היא המפתח להתמקדות וריכוז המאפשרים לאימון לנבוע מבפנים.
תרגילי נשימה (Pranayama)
מעמיקים את הקשר בין התודעה לגוף ובין האדם לסביבה, במהלך האימון, מחזירים את תשומת הלב אל הנשימה. בהתחלה רק מתבוננים בה ולאחר מכן מרחיבים אותה ומשכללים אותה. הנשימה היא כלי שמחזק את הגוף מבפנים, דרכה ניתן להגיע לרבדים עמוקים.
תרגול האסאנות (תנוחות היוגה)
מאפשר לחכמת הגוף לבוא לידי ביטוי, תנועה ללא עומסים מיותרים על השלד, כיצד אנו מרגישים את עצמנו בדיוק כמו שאנחנו בתוך האימון. מתפתחת הקשבה ערנית לגוף בתנועה, לנשימה ולאיכות התודעה. עצמה, גמישות, ערנות, ועוד איכויות מתחזקות כשהכלים הבסיסיים - תודעה, גוף ונשימה לרשותנו.
"בסופו של דבר יוגה אינה פילוסופיה, תרגילים או מודעות לנשימה. יוגה היא דרך חיים ומבחנה בחיים עצמם. החיים הם מרבד ארוג מאינסוף חוטים - אדם עם חברו, אדם עם עולמו, אדם ואלוהיו. כל מחשבה שנהגית במוחנו, כל מילה שאנו אומרים, כל מעשה - הם עוד חוט שמתווסף למרבד שהוא חיינו, שהוא אנחנו. מהרגע שאנו מבינים כי אפשר לתת כיוון ליצירה זו, מתחיל חיפוש אחר הדרך. היוגה היא אחת הדרכים. היא שואפת לבהירות, לראייה צלולה וללב המתרחב- ולמעשה המדויק והנבון הנובע מכל אילו."
מתוך "יוגה" מאת אורית סן-גופטה, הוצאת פרולוג